top of page
שי ברמסון
ידעתי שאני נמשך לבנים. בגיל 13 זה היה ברור שצריך לעשות עם זה משהו - עדותו של שי ברמסון
"רציתי לשנות את גזירת הגורל אך זה לא עבד".
"גדלתי בסביבה דתית שהאמינה וחשבה שהקדוש ברוך הוא לא אוהב את ההומוסקסואליות. רציתי להשתנות ולהיות במסלול של חתונה, ילדים ומשפחה, כמו כולם. לא הכרתי מודלים אחרים של הומואים דתיים. לא הכרתי את הזהות הזו כזהות נפרדת. ידעתי שאני נמשך לבנים. בגיל 13 זה היה ברור שצריך לעשות עם זה משהו. הייתי לחוץ ודאגתי לגבי העתיד שלי ושאנשים ידעו. אידיאולוגית זה נראה לי מאוד רע וזה עמד כמכשול למסלול חיים שדמיינתי. כשהבנתי שיש בעיה של נטיות הפוכות חיפשתי והבנתי שיש מי שמציע טיפול לזה. ידעתי שאני רוצה ללכת כדי להבין ולנסות לשנות את גזרת הגורל הזו".
"אין אפשרות להיות גם הומו וגם דתי. הומואים הם בודדים ואובדניים ויש להם מחלות מין. זה משהו שלא רציתי להיות חלק ממנו" שי ברמסון (צילום: רותם שביט)
"הייתה את הגישה שמחפשת טראומות ילדות שאולי גרמו לזה. קשרים עם אבא ואמא שגרמו לזה, נטיות קרימינליות במשפחה, לקיחת סמים או מישהו אלכוהוליסט. הוא רצה שאצפה בפורנו ואסביר לו איך אני מאונן".
"הוא אמר שאפשר להשתנות ואם אני לא משתנה זה רק בגלל חוסר הרצון שלי להשתנות. אין אפשרות להיות גם הומו וגם דתי. הומואים הולכים לתל אביב ורוקדים ערומים על משאית במצעד הגאווה. הם בודדים ואובדניים ויש להם מחלות מין. האמנתי לו כי לא הכרתי את תל אביב בכלל. זה מפחיד מאוד. זה משהו שלא רציתי להיות חלק ממנו".
"הבנתי שזה לא עובד. כשאני יודע בוודאות פנימית שאני רוצה אבל זה לא עובד אמרתי 'נסיים עם הכול. רציתי לסיים את החיים שלי. סיפרתי לחברים טובים כי הרגשתי שאני מתפוצץ מבפנים. זה נודע למחזור וסבלתי מהתעללויות. פחדתי שזה יגיע למשפחה".
כיום שי ברמסון הינו יו"ר חברותא ומיוזמי ומנהלי 'המרכז למאבק בהמרה'
לעדויות נוספות:
יוחאי גרינפלד
bottom of page